המאבק לשוויון ברישוי של רופאים בוגרי חו"ל: פגישה עם מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים

ביום ד' 26/10/11 התקיימה פגישה בין דר' אמיר שנון, מנהל האגף לרישוי מקצועות רפואיים במשרד הבריאות, נציגים מעמותת "מרש"ם – מתמחים לשיפור הרפואה בישראל", וסטודנטים ישראלים הלומדים רפואה בחו"ל.

הפגישה היתה ביוזמת שני עידן, סטודנטית לרפואה בסלובקיה (שנה ו' בבילינסון),

ובהשתתפות:

עמרי ברוור, סטודנט ברומניה (שנה ו' בב"ש),

דר' ברק סטוצינר, חבר עמותת מרש"ם ובוגר הונגריה, סטאז'ר באיכילוב,

דר' יעל גזית, לשעבר יו"ר עמותת מרש"ם, רופאת ילדים,

וחן שנהר, חברת עמותת מרש"ם, סטודנטית באוני' ת"א.

העלינו בפני דר' שנון שאלות לגבי הדרכים להשתלבות קלה יותר של סטודנטים לרפואה בוגרי חו"ל כרופאים במערכת הבריאות בישראל. אלפי סטודנטים אלה לומדים רפואה בחו"ל, מקבלים רשיון לעסוק ברפואה באיחוד האירופאי, וחלקם מעוניינים להיקלט כרופאים בארץ.

העלינו בפני דר' שנון את התחושות של סטודנטים אלו כי תנאי החזרה הנוכחיים לישראל אינם שויוניים ואת התחושה של סטודנטים רבים, שמדינת ישראל מערימה קשיים בחזרתם לארץ ובקליטתם כרופאים. בשל תחושות קשות אלה, רבים מהם בוחרים להישאר באירופה או לעבור לעסוק ברפואה בארה"ב, ולא לחזור לישראל.

* בצעירותו דר' שנון נאבק למען זכויות שנשללו ממנו כמתמחה בסיוע דר' בלשר מההסתדרות הרפואית והצליח בכך. בהקשר של מאבק הרופאים, הוא הביע כאב, כאזרח וכרופא, על כך שהמערכת "בבעיות כאלה".

דר' שנון ביקש להעביר את המסר שמי ש"בצד השני" אינו מתנכל לבוגרי חו"ל אלא פועל תחת חוקים, מגבלות ומחויבויות וכן תחת האיום שכל שינוי שהוא יבצע עלול לגרור עתירות לבג"ץ.

בפגישה העלינו מספר נושאים ספציפיים הראויים בעינינו לטיפול משרד הבריאות, ודר' שנון התייחס ופירט לגבי תכניות משרד הבריאות בנושא:

1. מידע על הלימודים, בחינות הרישוי ואפשרויות הקליטה – דר' שנון הפנה את המתעניינים לאתר האגף לרישוי מקצועות רפואיים וביקש מהמשתמשים באתר ליידע אותו אם יש צורך במידע נוסף או אם עולות שאלות לגבי המידע הקיים.

1. לימודים בבתי חולים ישראליים: סבבים קליניים לסטודנטים הלומדים רפואה בחו"ל קיימים כבר כיוזמות מקומיות בבתי חולים רבים בישראל, אך עלותם לסטודנטים גבוהה מאוד (30-150 יורו לשבוע). מנכ"ל משרד הבריאות, דר' רוני גמזו, ודר' אמיר שנון, פועלים להסדיר את היבטי השתתפותם של סטודנטים מחו"ל בסבבים קליניים בשנים 5 ו-6 בבתי חולים בישראל. נושא זה נבחן כעת בערכאות משפטיות עם המועצה להשכלה גבוהה.
   הוא העלה אפשרות לכתוב לו ולהזכיר את הנושא כולל הגבלת עלות הסבבים.
2. קורסי הכנה לבחינת הרישוי: לדברי דר' שנון הבחינה אינה קלה וסביר שרופא מן המניין לא היה עובר אותה ללא לימוד יסודי והכנה. על כן הוא ממליץ לכולם להשתתף בקורסי ההכנה שאושרו ע"י משרד הבריאות, במיוחד אם עבר זמן מאז תום הלימודים. הקורסים שמקבלים את אישור משרד הבריאות מקנים בונוס של 10 נק' בבחינה אולם רבים מהעוברים אותם עוברים את הבחינה גם ללא הבונוס.
   כיום מתקיימים קורסים בני 6 חודשים בבתי החולים "קפלן" ו"השרון", וקורסים מורחבים בני 8 חודשים אמורים להתווסף באותם בתי"ח כפיילוט (אם יצליח הוא יימשך), כאשר בכל הקורסים עשרות מקומות לעומת מאות הנבחנים בכל שנה - מספר המקומות בקורסים קטן מהביקוש אליהם. משרד הבריאות מוכן לאשר קורסי הכנה נוספים במידה ויוצעו לו ויעמדו בדרישותיו.
   קורסים נוספים: יש דיונים בין משרד הבריאות לבין מס' בתי חולים המעוניינים לפתוח קורסים:
3. סורוקה (פרופ' שוורצמן) – הקורס קיים, סילבוסים נשלחו, והוא ממתין לאישורו של דר' שנון.
4. נהריה – נשלחה פניה למש' הבריאות להתחיל תהליך הכרה בקורס.
5. רמב"ם – היה קורס בעבר שהוכר ע"י משרד הבריאות, אם יפנו שוב לקבלת אישור מש' הבריאות הוא יכול לקבל הכרה זו מחדש. ביקשנו שיפנה אותנו לאחראית עליו על מנת ליצור קשר ולזרז התהליך.
6. קורס לעולים במסגרת "מסע" בו נבחנים רופאים עולים מחו”ל בארצות המוצא שלהם על מנת להקל עליהם את העליה לארץ.
7. מועדי הקורסים/הבחינה: בוגרי חו"ל רבים מסיימים את לימודיהם בחודשים יוני-יולי. לא ניתן להירשם לקורס בלי תעודה על סיום התואר. הקורס למועד אוקטובר מתחיל במאי ולכן רבים לומדים עצמאית למועד ספטמבר-אוקטובר ונרשמים לקורס המתחיל באוגוסט לקראת מועד פברואר, מה שמוביל לבזבוז כספים ומקומות בקורס. דר' שנון ישקול שינוי של מועדי הבחינה אם תישלח לו הצעה חלופית.
   ניתן לפתור חלק מהבעיה ע"י שליחת חומרי הכנה לבחינה כך שסטודנטים הממתינים לקבלת התעודה מחו"ל יוכלו להתחיל ללמוד, או ע"י פתיחת הקורסים גם לסטודנטים שטרם קיבלו את התעודה.
   הצעה נוספת שכדאי להעלות היא קורס בשעות הערב שיאפשר עבודה תוך-כדי (למרות שמומלץ להתמקד בלימודים לבחינה במשך חצי שנה ועדיף לא לעבוד).
8. ביטול בחינת הרישוי – שנון: "יצאו אמירות מלשכת סגן שר הבריאות לגבי ביטול בחינת הרישוי לבוגרי אירופה – כאן אני מייצג את עצמי, אילחם בזה עד חורמה".
9. 6. מבחן רישוי אחוד לבוגרי חו"ל ובוגרי הארץ: זהו נושא כאוב לסטודנטים רבים, שלא פעם עלו נגדו טענות על אפליה, קשיי ניסוח ותרגום, וחוסר אחידות בין מועדי בחינה. אנחנו מאמינים שמן הראוי שבחינת הרישוי תהיה שווה הן לבוגרי חו"ל והן לבוגרי הארץ, ואף העלנו מספר אפשרויות לאימוץ בחינות הגמר הקיימות. דר' שנון מסכים כי למראית עין ישנה אפליה ולפי דעתו בוגרי הארץ צריכים לעבור (בנוסף לבחינות הארציות) גם בחינת רישוי של משרד הבריאות. אנשי המקצוע העוסקים בחיבור הבחינות, יחד עם הדקאנים, הביעו דעתם לפיה אם בוגרי חו"ל יבחנו בבחינות הגמר הישראליות אחוז המעבר יהיה נמוך יותר. הבחינה במועד ב' בחורף 2011 היתה מורכבת ב-80% משאלות שנלקחו מבחינות הגמר הישראליות ואחוז המעבר היה נמוך במיוחד.
   בעבר היתה התנגדות מצד הדקאנים (כנראה עדיין יש), כיום המתנגדים העיקריים לאיחוד הבחינות הם ארגוני העולים.
   דר' שנון אמר כי מסיבות חוקיות, לוגיסטיות וכלכליות בלתי אפשרי לאשר לבוגרי חו"ל להיבחן ב-5 בחינות הגמר הקיימות בפקולטות לרפואה בארץ יחד עם הסטודנטים לרפואה בוגרי הארץ, וכי לא יסכים לתת רשיון לרופא בוגר חו"ל על סמך בחינות הגמר הישראליות, אלא דרש שבחינת הרישוי המאוחדת תתקיים תחת ניהולו של משרד הבריאות והמועצה המדעית.
   בנוסף, התנגד דר' שנון לפרסום בחינת רישוי לדוגמא.
   לגבי הצעתנו לרכישת בחינות מחו"ל, קיים איסור לתרגם שאלות בנות פחות מ-5 שנים.
   בעתיד תקום ועדת בדיקה לבחינת הרישוי במשרד הבריאות, וניתן להעלות הצעות לועדה זו, רצוי בשם מספר גדול של אנשים.

10. קבלת רשיון זמני – בתום תקופת הסטאז' מקבל הרופא בוגר חו"ל רשיון זמני לעיסוק ברפואה (לעומת רשיון הקבע שמקבלים בוגרי הארץ), במהלכו עליו לעבוד בישראל במשך 12 חודשים ולקבל מכתב המלצה מרופא מומחה, על מנת להפוך את הרשיון לקבוע. משרד הבריאות האריך את משך הרשיון הזמני הראשון ל-14 חודשים, על מנת לאפשר עד חודשיים למציאת עבודה קבועה, היות וחידוש הרשיון הזמני כרוך בעלות של מאות שקלים. יצוין, כי מקומות פנויים בהתמחות נפתחים אחת לחצי שנה עד שנה וכי תקופות ההמתנה עשויות להיות ארוכות יותר מחודשיים, אולם אנו רואים בהארכת משך הרשיון ל-14 חודשים צעד מבורך.
11. חוסר שקיפות בקבלה להתמחות – קיים ניצול לרעה של רצונם של רופאים צעירים להתקבל למחלקות מסויימות, כולל העסקה "בהתנדבות" ללא תשלום או דרישה לביצוע תורנויות במחלקה במשך עד 3 שנים כתנאי קבלה להתמחות, לעיתים מבלי שהמועמד יודע האם או מתי יוכל להתחיל לעבוד. ניצול זה קיים לעיתים ביתר שאת כלפי רופאים בוגרי חו"ל אולם הוא אינו נחלתם הבלעדית. תופעה זו פסולה בעיני נציגי עמותת מרש"ם והסטודנטים משתתפי הדיון, וגם דר' שנון הסכים ואמר שהתופעה אף מנוגדת לחוק. דר' שנון הוסיף ואמר, כי משרד הבריאות אינו עוסק בשויון בתנאי הקבלה להתמחות ושהנושא באחריות המועצה המדעית בחסות משותפת של הר"י (הסתדרות הרופאים בישראל) ומשרד הבריאות, וייתכן שהם יסכימו לבחון את מודל ה-matching כפי שקיים בארה"ב, אם הנוכחים בפגישה ישלחו מכתב בנושא.
12. שויון בקבלת נקודות זיכוי במס – כיום רופאים בוגרי חו"ל מופלים לרעה במס הכנסה ואינם זכאים לנקודת זכות שרופאים בוגרי הארץ מקבלים בתום לימודיהם. דר' שנון הבהיר שהנושא אינו בסמכותו ומעניינו.

בסוף הפגישה הגשנו לדר' שנון מכתב עם הצעותינו לשיפור קליטתם בארץ של רופאים בוגרי חו"ל. אנו מקווים להמשך שיתוף פעולה פורה ונמשיך לעקוב אחר ההתקדמות בנושא במשרד הבריאות.
סביב הפגישה אורגן כיסוי תקשורתי:

דוקטורס: רופאים מחו"ל לא מספיק טובים?

חדר החדשות: סטודנטים לרפואה שלמדו בחו"ל מתקשים לקבל רשיון הסמכה ישראלי

אנחנו קוראים לכל הסטודנטים והרופאים בוגרי חו"ל להצטרף לעמותת מרש"ם במאבק לתהליך רישוי הוגן ולשוויון בהשתלבות כרופאים בארץ.

לקבלת עדכונים ולהצטרפות למאבק, הצטרפו לרשימת התפוצה.