שאלות ותשובות - ארגון עובדים

כיום המתמחים הינם חברים בהר"י כשאר הרופאים. עם זאת, הניהול של הר"י מתבצע על ידי מנהלי מחלקות ובעלי תפקידים בכירים במערכת וללא ייצוג של מתמחים כלל במנגנון קבלת ההחלטות ובתפקידים בכירים. דבר זה בעייתי מכמה סיבות עיקריות:

1. השפעה על קבלת החלטות. משמעות חוסר הייצוג של המתמחים בניהול הר"י היא חוסר השפעה מוחלט על קבלת ההחלטות של הארגון. השפעתם על סדר יומו קטנה אם בכלל קיימת. בזמן שהמתמחים נושאים ברוב הנטל, זכויותיהם נרמסות. בשל העומס הרב המוטל על כתפיהם - הם עסוקים מידי על מנת לדאוג לזכויותיהם ולגרום לשיפור במצבם. ובזמן זה, הארגון שאמור לדאוג לרווחתם, לא דואג לאכוף את זכויותיהם.

2. קבוצת המתמחים מהווה קבוצה ייחודית, בעלת מכנה משותף רחב והינה הומוגנית יחסית. קבוצה זו שונה מכלל אוכלוסיית הרופאים, בעלת אינטרסים יחודיים המשפיעים על תפקוד המערכת כולה, ועל כן מצריכה ייצוג נפרד.

3. במצב מתוקן, ארגון עובדים אינו אמור להיות מורכב מנציגי המעסיקים, אלא רק מהעובדים. לגבי המתמחים – ישנה מורכבות מיוחדת. ארגון העובדים – מורכב כולו מרופאים בכירים ומנהלי מחלקות – שהם המעסיקים של המתמחים. מצב זה, בו נציגי ארגון העובדים אוחזים בשני כובעים מנוגדים, גורם לניגוד עניינים ישיר ופוגע בזכויות המתמחים פעמים רבות, ויש לו אף השלכות רבות על המערכת כולה.
   בכירים ומנהלי מחלקות קובעים את תנאי העבודה של המתמחים ביום יום. כמנהלים – יש להם מחויבות כלפי תפקודה השוטף של המחלקה ומחויבות כלפי הדרג הממונה עליהם. פעמים רבות הדבר מתבצע בתום לב במחיר של פגיעה בזכויות המתמחה. אלו המפרים את זכויות המתמחים, הם גם אלו האמורים להגן על המתמחים מפניהם עצמם (!) - ניגוד עניינים מובנה זה קיים בהר"י ומייחד אותו מארגוני עובדים אחרים.

בנוסף לעיל – נציין כי המתמחים ביקשו פעמים רבות להוות איגוד עצמאי בתוך הר"י (דוגמת אר"מ או ארק"ח), אולם הר"י התעלמו מדרישות אלה ומהצורך לתת מענה ייחודי וספציפי לצרכים ולאינטרסים של המתמחים (כפי שהוכח במאבק 2011).

ובכן, לא. כל הרופאים מבוטחים במספר ביטוחים:

1. על ידי המעסיק ועל חשבונו בכל מה שקשור לפעילותו בתוך בית החולים ואצל המעסיק (למשל, ביטוח "ענבל" בבתי חולים ממשלתיים).
2. באמצעות ביטוח אחריות מקצועי שמשווק על ידי סוכנות הביטוח מדנס (ממומן במשולב על ידי המעסיק ועל ידי הרופא). התשלום של המתמחה קבוע בהסכם הקיבוצי, לא ניתן לבטלו, הוא יורד ישירות מהתלוש ואינו תלוי בחברות שלו בהר"י. הצטרפות לארגון המתמחים לא תחשוף בשום אופן את המתמחה לתביעת רשלנות רפואית.
3. החברות במרשם מעניקה כיסוי ביטוח בריאות פרטי. ההצטרפות לביטוח הינה וולנטרית, ואינה אוטומטית.

[pic_120]

מטרות עמותת אה"ל- ארגון הרופאים מרשם 

א. התאגדות מתמחים ברפואה ומומחים ברפואה בעבודה מאורגנת.

ב. שיפור תנאי עבודתם ושכרם של המתמחים ברפואה והמומחים ברפואה, לרבות חתימת הסכמים ו/או הסכמים קיבוציים בדבר שכר ותנאי עבודה בשמם.

ג. מאבק במגמות, תהליכים וצעדים כלכליים הפוגעים בזכויות המתמחים ברפואה, בשכרם ובאיכות חייהם.

ד. לקדם את איכות העסקתם והכשרתם של מתמחים ברפואה ומומחים ברפואה.

ה. לגייס משאבים בארץ ובחו"ל לשם מימוש מטרות העמותה ופיתוח תוכניותיה.

ו. לקדם את ערכי העבודה המאוגנת בקרב ציבור הסטודנטים והסטאז'רים לרפואה.

ז. לקיים כל פעילות חוקית אחרת, הנדרשת לשם קיום המטרות המפורטות לעיל, וכל מטרה נוספת הקשורה למטרות הנ"ל.

פירוט נושאי הליבה המרכזיים:

1. התאגדות מתמחים ומומחים ברפואה בעבודה מאורגנת - הקמת ארגון עובדים למתמחים ולמומחים ברפואה:

1. העסקה על פי חוק - ייצוג הולם, אכיפת חוקים והסכמים, הגנה על זכויות חברי הארגון.
2. היכן שימצא כי המעסיקים עצמם (בתי החולים, קופות החולים או המדינה) או המנהלים הישירים אינם שומרים על זכויות הרופאים, יפעל הארגון בכל האמצעים העומדים לרשותו.
3. התנהלות שקופה, שמירה על קשר הדוק עם חברי הארגון ושתופם בתהליכי קבלת ההחלטות: בצוע סקרים תקופתיים, הקמת וועדים מקומיים המייצגים את בתי החולים השונים ברחבי הארץ, קיום בחירות תקופתיות פתוחות לתפקיד היו"ר ובעלי התפקידים האחרים.

2. דאגה לתנאי העסקה הולמים ושיפור תנאי עבודתם ושכרם של המתמחים והמומחים ברפואה:

1. הארגון יפעל להפחתה במספר תורנויות המתמחים, קיצור אורכן של התורנויות, שיפור בתנאי השכר של הרופאים והוספת תקנים למערכת הבריאות הציבורית.
2. הארגון יפעל ליצירת תנאים וסביבת עבודה הולמים אשר יאפשרו לרופא להעניק את השירות המיטבי למטופל: קביעת רף עומס מקסימלי (מספר מטופלים בשעה, מספר המטופלים תחת אחריות הרופא וכד'), הגדרת תפקידי הרופא והאצלת סמכויות פארא-רפואיות (הוספת מזכירות רפואיות, טכנאי דמים וא.ק.ג, עוזרי רופא, הרחבת שילובם של מתנדבי שרות לאומי).
3. חיזוק המקצועות במצוקה והפריפריה: יש לתמרץ כראוי את המתמחים שיבחרו להתמחות וכן את המומחים שיבחרו לעבוד במקצועות בהם קיים מחסור בכוח אדם ו/או בפריפריה.

3. שמירה על זכויות המטפל:

1. הגדרת תפקידו ותחומי אחריותו של הרופא: מהן המטלות אותן אמור לבצע, ומהן המטלות אותן אמורים לבצע האחיות ושאר העובדים הפארא-רפואיים. הגדרות תפקיד הרופא תחייב את המעסיק למצוא פתרון מקצועי חליפי לרופאים בעבודות פקידות ומנהלה: תיאום בדיקות לחולה, עבודת מזכירות, נטילת דמים, או כל עבודה אחרת אשר יכולה להיות מבוצעת על ידי  עובדים שאינם רופאים.
2. הזכות להגנה מפני אלימות במקום העבודה.
3. הזכות למנוחה ולהפסקות במהלך העבודה, סביבת עבודה הולמת (שינה, רחצה, ארוחות).
4. הסדרת הסעות למקום וממקום העבודה לאחר תורנות.
5. 4. שיפור ההכשרה וההוראה:
6. הטמעה וקבלת ההכרה כי תקופת ההתמחות הינה בראש ובראשונה תקופת לימוד, חניכה ורכישת מקצוע.
7. בחינה מחודשת של תכניות ההתמחות ומשכן: הארגון יפעל למען רענון והגדרה מפורטת של תכניות וסילבוס ההתמחות. הארגון יפעל לקיצור אורך ההתמחות היכן שיהיה דרוש ונכון.
8. הפרדת המועצה המדעית והאיגודים המקצועיים מארגון העובדים: הקמת גוף עצמאי, מקצועי ובלתי תלוי, אשר יהיה ממונה על תוכניות ההתמחות.
9. הסדרת הקבלה להתמחות ושוויון הזדמנויות בקבלה להתמחות: הנהגת שיטה ארצית, שקופה מבקרת ומבוקרת, חסרת פניות, קבועה ומפורטת, לקבלה להתמחות, כולל פרסום תקנים העתידים להפתח ותנאי העבודה הנהוגים בכל מחלקה. יצירת מנגנון שקוף ושיוויוני הממיין מתמחים למקצועות השונים על פי רצונם, על פי מספר התקנים הפנויים ועל פי צרכי המערכת, אשר יוגדרו ויעודכונו תקופתית.

5. חתירה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית, רופאיה ומטופליה: מערכת שיוויונית ונגישה לכלל האזרחים, המעניקה שרותי רפואה ראויים על ידי מטפלים שבעי רצון ולכל החולים בהתאם לזכויות החולה:

1. תוספת מיידית של תקני הרופאים החסרים במערכת הבריאות הציבורית כיום, תוך הגדלה במקביל של מספר הרופאים המקבלים רשיון לעסוק ברפואה בישראל בכל שנה.
2. משרות full-timers – משרה אחת לרופא אחד במערכת הבריאות הציבורית, ללא צורך בקליניקות ובתעסוקה בסקטור הפרטי למי שיהיה מעונין בכך.
3. דאגה לאופק תעסוקתי למומחים במערכת הציבורית (תורנויות חצי, שליש, תמרוצי התמדה)
4. תקינה על פי עומס העבודה וצורכי המערכת (יחס רופא לחולה, מורכבות הטיפול הרפואי וקצב תחלופת החולים).
5. קביעת מנגנון לעדכון עתי של תקנים בהתאם לגידול באוכלוסייה, במורכבות המחלות והטיפול הרפואי, הטכנולוגיות הרפואיות וקצב תחלופת החולים.

6. שמירה על זכויות ושיפור תנאי הורים רופאים:

1. הקפדה על העסקה בהתאם למשרת הורה
2. שמירה על זכויות הרופאות היוצאות לחופשות לידה
3. מניעת אפליה של רופאות בקבלה לעבודה / התמחות ע"ר של תכנית ילודה
4. שרותי שמרטפות במקום העבודה
5. קידום האפשרות להתמחות בחצי משרה למי שיהיה מעונין בכך

1. מרשם יתנהל כגוף מייצג העובד בשקיפות מלאה, בניגוד למתרחש בהר"י כיום. מרשם יתנהל תוך שיתוך פעולה עם ועדי מתמחים מקומיים אשר ייצגו את בתי החולים השונים, מקצועות ההתמחות השונים, וסקרים עיתיים.

2. הגנה על האינטרסים הייחודיים של המתמחים:

   • הארגון יספק גיבוי משפטי לחבריו בעת מחלוקת בין המתמחים למעסיקים.

   • הארגון יפעל לאכיפת ההסכמים והחוקים הקיימים.

   • תמיכה וגיבוי במתמחים מול המועצה המדעית. כיום, בעת קיום חילוקי דעות הנוגעים להסמכה, אישורים מקצועיים ומבחני שלב א' או ב', למתמחים אין גוף תומך, והם לעיתים נאלצים להתמודד עם חוסר צדק לבדם.

3. זהות אינטרסים עם המערכת הציבורית באופן מירבי.המתמחים הם כוח העבודה העיקרי במערכת הבריאות הציבורית, אנו נושאים אותה על כתפינו. לכן, כארגון המייצג מתמחים – הארגון יעסוק ללא לאות בשיפורה של המערכת, שהיא מקום עבודתנו הבלעדי. לנו אין מערכת בריאות אחרת, ולמערכת הבריאות אין את מי שיחזיק אותה במקומנו. שיתוף האינטרסים ברור - כל שיפור בתנאי הרפואה הציבורית – דינה שיפור בתנאי המתמחים ולהיפך. ובאותה נשימה ניתן לומר - שלא יהיה פתרון למצוקות מערכת הבריאות ללא פתרון למצוקות המתמחים.

 

 דמי החבר ב'מרשם' עומדים על 115 ₪ בחודש, והם שקופים ואחידים לכל.

בהשוואה, דמי החבר עבור החברים בהר"י – הם מעל 300 ₪ בחודש (בבתי חולים מסויימים עומדים על 309 ₪, בבתי חולים אחרים עומדים על 264 ₪ כשעל כך מתווספים חיובים שונים עבור ועד מקומי, קרנות רווחה וכו' – כולם תשלומים חובה המסתכמים בלמעלה מ-300 ₪). אלו דמי החבר הגבוהים ביותר במשק עבור חברות באיגוד עובדים.

* ממי שאינו חבר בארגון העובדים היציג ואינו חבר בארגון עובדים אחר, חלה חובה חוקית לגבות דמי טיפול ארגוני, שמשולמים לכאורה עבור הנאה מפירות העשייה של הארגון היציג.

גובה דמי הטיפול הוא בסך 0.8% משכר הברוטו, על לתקרת שכר של 16,444 ₪; דהיינו גם אם משולמת משכורת ברוטו גבוהה מתקרה זו – דמי הטיפול הארגוני המקסימליים שמותר לגבות עומדים על 131.5 ₪.

אומנם 'מרשם' פועלת כארגון עובדים, אך ארגון הר"י מודע כי במקרים מסוימים, כמו אלה, הגוף היציג רשאי לטעון אחרת ולדרוש הוכחה רשמית מבית המשפט לדיני עבודה, ובהתאם חלק מהנהלות בתי החולים אינן מוכנות להסתכן בתביעה יקרה מצד הר"י, ולכן ההנהלות מבקשות ממרשם להשיג אישור חד משמעי בבית הדין לעבודה (הר"י מודעים לכך שאם תתקיים פניה קונקרטית שכזאת לבית הדין מצד 'מרשם' מדובר בפניה מעמדת ניחות). ולכן, מתוך הבנה שחשוב לפתור סוגיה זו, אנו פועלים לפי אסטרטגיה משפטית שתחזק את העמדה שבה הסוגיה הזאת מובאת בפני בית הדין לעבודה - מדובר בתהליך ארוך שהחל בתחילת שנת 2017 (חלקו תלוי בגורמים שתלויים בזמן ולא רק במספר חברים ופעילות הארגון למען המתמחים), וכולנו תקווה שנגיע לסיומה עוד בסוף השנה הנוכחית.

לפיכך, לא רחוק היום בו יבוטלו דמי הטיפול הארגוני, והיכולת שלנו להביא לביטולם תלויה ישירות ביכולת העמידה של חברי מרשם בלחצים אלה עד שהנושא יעלה בפני בית הדין.

במספר בתי חולים ישנה אפשרות לשלם ישירות דרך תלוש המשכורת.

לא. הזכאות למענקים נקבעה בהסכם הקיבוצי האחרון, המחייב את המדינה להעניק אותם ישירות למתמחה, ללא תלות בחברות בארגון עובדים כלשהו. כך גם הטבות כספיות שנקבעו בהסכם הקיבוצי האחרון, אותם יקבלו המתמחים ללא כל קשר לארגון בו הם חברים.

לא. לחברות בארגון עובדים אין כל קשר לפתיחת פנקס ההתמחות, להגשה ולמעבר של מבחני השלב. כל אלו נעשים מול המועצה המדעית, שלא יכולה להתנות את ההסמכה המקצועית של המתמחים בחברות בארגון עובדים כלשהו. לראיה, מתמחים רבים מתחילים ומסיימים התמחויות בעוד אינם חברים בהר"י.

הארגון נוצר עבור המתמחים והאינטרסים הייחודיים להם והמצוקות עימן הם מתמודדים במהלך תקופת ההתמחות על כל שלביה וכרופאים צעירים. חשוב לנו לשמור על ארגון שאינו נגוע בניגוד עניינים, כמו שהוסבר מעלה. בהמשך ולאחר הצלחת השלב הקרוב של ייצוג המתמחים, נשמח לשאוף להרחיב את הייצוג גם לאוכלוסיות נוספות (למשל, סטאז'רים, מומחים צעירים).

בעת מילוי טופס ההרשמה ל'מרשם', יש לסמן את התיבה המצהירה על רצון לסיים את החברות בהר"י ובזאת הסתיים תפקידך בעניין.

טפסי ההצטרפות נשלחים על ידינו אחת לחודש באופן מרוכז למשאבי האנוש של בית החוליםהקופה ולמנהלת סקטור רופאים בהר"י. במשכורת של אותו חודש אמורה להפסיק גביית דמי החבר להר"י (דהיינו, אם נרשמת ב-10 לחודש, טופס ההצטרפות שלך יישלח למשאבי אנוש ב-1920 לחודש טרם סגירת המשכורות, ובמשכורת של אותו חודש, המשולמת בתחילת החודש העוקב, אמורה להפסיק הגבייה).

אם במקרה לא הופסקה גביית דמי החבר (שלא כמו במקרה של דמי טיפול ארגוני, ראה שאלה מס' 5),

יש ליצור קשר בהקדם האפשרי עם פרטים אישיים וצילום תלוש המשכורת הרלוונטי

למייל:  

הזכות להתאגד בארגון עובדים הינה זכות בסיסית של כל עובד במשק על פי חוק. על פי הפסיקה הבחירה של זהות ארגון העובדים – אינה עניינו של המעסיק ואסורה עליו כל התבטאות בנושא.

הקמת ארגון מרשם נעשתה על פי חוק, ומטרתו של ארגון המתמחים אינה פגיעה חלילה ברופאים הבכירים. ראשית – ברור לנו כי התמחות הינה מצב זמני וקצר לעומת התקופה כמומחה, ועל כן אין כוונה לפגיעה ברופאים הבכירים, שכן ישנה זהות אינטרסים. מעבר לכך, פעילי מרשם מאז ומעולם פעלו בשיתוף עם הבכירים. רבים מהרופאים הבכירים חשים הזדהות עם מטרותינו, תומכים בהתארגנות מסודרת שלנו מחוץ להר"י, ומאמינים כי הצלחתנו-הצלחתם. רבים חושבים כי למתמחים יש את היכולת האמיתית להביא לשיפור תנאי המומחים ולא רק המתמחים.

עם זאת, במידה ובעקבות הצטרפות למרשם, מתמחה ייתקל בהתנהגות שאינה במקומה מצד רופא בכיר – כגון הפעלת לחץ, איום באופן ישיר או במרומז – הארגון מתחייב לגבות ולעמוד מאחורי אותו המתמחה. הארגון לא יהסס להפעיל ולהעמיד לרשות מתמחה שנפגע את כל הגיבוי המשפטי במידה ויידרש לכך. בכל אופן, כאשר ארגון מרשם יהיה הארגון היציג של המתמחים – לא ניתן יהיה להתנכל לאוכלוסייה גדולה כזו, העומדת בסולידריות מול האתגרים הניצבים בפניה.

ממש על פי עקרונות השוק החופשי - התחרות תגרום למתחרה להשתפר! מתוך החשש לאבד את המומחים הצעירים (והבכירים) לטובת מרשם - הר"י תשתפר. שחקן חדש במגרש גורם לכל השחקנים לשחק טוב יותר, לכן האינטרס של כולם הוא שמרשם יעלה למגרש!

הקמת חטיבת המומחים הגיעה בשל דרישת השטח של רופאי מרשם שסיימו התמחותם וביקשו המשכיות ושייכות לארגון עובדים בו הם מאמינים ושיכול לייצג אותם כראוי. למומחים הצעירים שאינם מנהלים ישנם צרכים ייחודיים שבחלקם דומים למתמחים בכל הנוגע לייצוג מול המעסיקים והמנהלים. 

ההקמה מהווה את השלמת המהלך מתנועה של מתמחים שרצו יכולת להשפיע, ועד לארגון עובדים שמתנהל כפי שארגון העובדים של הרופאים היה אמור להתנהל מיום היווסדו:
ב- 2006 הקמת תנועת מרשם. 
ב- 2011 הובלת מאבק המתמחים. 
ב- 2016 הכרזת עצמאות עם השקת ארגון עובדים למתמחים. 
ב- 2019 פתיחת פרק חדש בתולדות מערכת הבריאות בישראל , שינוי כללי המשחק, ודרישה לשינוי וקידמה. 

 מנהלים להר"י. שאר הרופאים במרשם.

מראשיתה של התנועה שנקראת מרשם היא היתה מושתתת לא רק על ההבנה שזה פסול שהמנהלים והעובדים שלהם שנמצאים תחת אותה מטריה ייצוגית, יושבים "יחד" לשולחן המו"מ כאילו שהם שווים האחד לשני, אלא גם שאותם מנהלים סרבו במשך עשרות שנים לוותר על כוחם ולהכניס מתמחים לתפקידים בעלי השפעה בארגון. הם לא נתנו לצרכים ולתנאים שלהם ביטוי, סרבו ליצוג יחסי של המתמחים בשורותיהם ועל אוטונומיה לא היה על מה לדבר.

בקישור תוכלו לראות  דוגמאות רבות לכך שמתמחים לאורך עשרות שנים, ביקשו להיכנס לשורות הארגון לטובת מאבק משותף על תנאי השכר וקידום מערכת הבריאות הציבורית. המתמחים הביטו מהצד לאורך ההיסטוריה כיצד המערכת נשחקת, כיצד התקציבים אינם מנותבים למקומות הנכונים, כיצד המנהלים מנהלים מלחמות שנוגעות לפלח קטן ומצומצם של רופאים ובפועל באות על חשבון תנאי ההעסקה שלהם ועל חשבון מערכת הבריאות הציבורית כי "אי אפשר הכל".  ככל שיורדים מטה ב"שרשרת המזון" כך מוחמרים תנאי ההעסקה ועם ישראל מקבל טיפול פחות טוב. זה הרי ידוע שחוזק השרשרת הוא כחוזק החוליה הכי חלשה שלה.

לאורך השנים כילנו שנעשו אינספור מחטפים והזדעזענו, כולנו הרי הגענו למקצוע הזה בשביל להציל חיים ולא בשביל לנהל מאבקים, אבל לנוכח המציאות העגומה שלנו לא ניתן היה לשבת בחיבוק ידיים. מעמד הרופא כיום נמוך מאי פעם. אלימות מופנת לעברנו יום יום, הציבור מאמין בנו פחות ופחות. הם רואים בנו רופאים 'שבעים' ו'שמנים', כאלה שבורחים לקליניקות הפרטיות מתוך תאוות בצע וחוסר אכפתיות. כאלה שנלחמים על הסדרים עם חברות הביטוח והקשר עם חברות התרופות. נושאים לגטימים ככל שיהיו (באמת אומר), אבל רחוקים מלהיות ליבת הבעיה שלנו. לכן, החלטנו להפסיק לכעוס ולהתחיל להלחם על מקומנו.

ההחלטה הזו קיבלה ביטוי ראשון במאבק 2011 אז המתמחים שינו את התודעה של כולם לגבי כוחו של הדור הצעיר והאפשרות לשנות באמת כשעושים את זה עצמאית מחוץ להר"י על פי סדר העדיפויות שאנו קבענו. המתמחים (שידעו לשתף פעולה עם המומחים ולכן הביאו הישגים גם עבורם) הוכיחו שאם הם רוצים – הם יכולים לשנות. וכל זאת כשהם היו גוף שאינו מאורגן, לא מתוקצב ולא מנוסה. לכולם היה ברור שזו רק ההתחלה, ואותם מתמחים של 2011 הם היום מומחים צעירים.

בהמשך, השקנו את הארגון ב- 2016 כשמשימתנו העיקרית היתה ייצוג קולם של המתמחים לפי גודלם היחסי ומשקלם הסגולי במערכת. כמו כן, הגדרנו עקרון לפיו מתמחה לא ישב סביב אותו שולחן מו"מ עם מנהל שהרי זה פוגע באינטרסים שלנו (גם בשכר, למשל). לטובת ייצוג הולם של העובד נדרשת הפרדה ייצוגית ממעסיקו ודרושה לו אוטונומיה - כלכלית, משפטית ופוליטית.

גם המומחה, כמו המתמחה, אינו מקבל ייצוג הולם אם זה מתבצע על ידי מנהלו, מעסיקו הישיר והאחראי לקידומו ולעתידו. בדומה למתמחה שלא ימרה את פיו של המנהל שלו מתוך חשש טבעי להמשך העסקתו, כך גם המומחה הצעיר  יעדיף להימנע מהחיכוך המיותר. גם למי שסיים התמחותו ישנם קשיים רבים לאורך הקריירה, אינטרסים יחודיים וחוסר שביעות רצון מהיצוג שלהם לאורך השנים.

למומחה צרכים שונים מאוד מזה של המנהל הקשורים במציאת תקן, הסכמי התקשרות, אופציות השתכרות בתוך המערכת הציבורית ומחוצה לה, קביעות, ביטוחים, סיוע ראשוני בהקמת קליניקה, התקשרויות עצמאיות עם קופות חולים וחברות ביטוח, בדיקת האופציות לפלושיפ, איזון עבודה - 'משפחה צעירה', הגנה על זכויות וכו'. את כל אלה מן הראוי שמומחים ייצגו מול המעסיק / מדינה ולא המנהלים שלהם. בפשטות, גם המומחים זכאים לייצג את עצמם בעצמם.

שלא יהיה ספק – אנחנו סבורים שגם למנהלים חשוב שיהיה ייצוג מול המעסיק שלהם, אבל כמו שמתקיים בארגוני עובדים אחרים חוץ מהר"י - הוא חייב להיות נפרד מזה של העובדים שלהם. (פסיקה של ההסתדרות החדשה בנושא)  בשיטה הנוכחית למנהלים שמובילים את הר"י יש השפעה לא פרופורציונלית על חלוקת המשאבים על חשבון העובדים שלהם, מתמחים ומומחים. בסוף, זה די פשוט - הר"י היא למעשה ארגון של מנהלים שאינו מעונין בשתוף ובאוטונומיה של אוכלוסיות רופאים אחרות הכפופות לאותם מנהלים. ככה נלקחה ממרבית הרופאים הזכות לייצוג הולם. ככה בונים גילדה. ולזה יש מהיום אלטרנטיבה.

בייסודה של חטיבת המומחים של מרשם אנחנו למעשה מוציאים לפועל את מה שתמיד אמרו לנו שהוא בלתי אפשרי:
1. ארגון עובדים ללא ניגוד אינטרסים או ניגוד עניינים.
2. ארגון עובדים שבו מנהל לא יכול להשפיע על תנאי עבודתו של הכפוף לו מעצם נוכחותו בשולחן המו"מ. 
3. ארגון עובדים שבו לכל סקטור אוטונומיה נפרדת ואמיתית שמביאה לייצוג הולם, כשבמקביל לכך כל הסקטורים עובדים יחד למען הטוב המשותף.
4. כל אלו יתווספו לעקרונות המונחים בבסיסו של ארגון מרשם מאז הקמתו: שקיפות, התנהלות בהתאם לחוקים ולפסיקות מודרניות, דמוקרטיה, בחירות ישירות והצטרפות וולנטרית.

המומחים, כמו המתמחים בדיוק, וכמו שבפועל המערכת הזאת הייתה אמורה להתקיים באופן תקין – יזכו לאוטונומיה ועצמאות. הם לא יוכלו להכפיף עצמם על המתמחים, ולא יהיו מוכפפים על ידם. זו המשמעות של האוטונומיה של כל סקטור. לדוגמא, כפי שתראו בתרשים המצורף – ללא קשר למספר החברים של כל חטיבה, המזכירות של מרשם תורכב מ- 50% / 50% נציגים מכל סקטור, כך שאף גורם לא יוכל 'להשתלט' על התקנון ולשנות את מטרות הארגון. או למשל, בחירות ישירות לשני וועדים ולשני יו"רים, אחד למומחים ואחד למתמחים, כך שכל הסכם יאושר על ידי שני הוועדים ויחתם על ידי שני יושבי הראש. אין יותר הסכמות במחשכים וחתימות מאחורי הגב. אין יותר גילדה. רק מאבק משותף של כולם יחד תוך כדי דאגה לכל סקטור בנפרד.

שלא יהיה ספק - לא יהיה מאבק בלי הסכמה של מרשם. לא יהיה הסכם שלא תואם את רצוננו ואת עקרונותינו. רק לשם המחשה, אנחנו נאבק בכל הכוח על עליה בשכר, על תקנים, הפחתת עומסים על הרופאים במערכת, הפחתת וקיצור תורנויות, אופציות השתכרות ראויות לרופאים בתוך המערכת הציבורית ומחוצה לה, תמריצים ראויים עם מיסוי מופחת לעוסקים במקצועות במצוקה ובפריפריה ועוד. 

על מנת שנוכל  להקים את החטיבה בצורה המיטבי, לקבוע את נושאי הליבה עליהם ניאבק למענכם , לתת מענה רלוונטי למומחים שאינם מנהלים וגם לצרף אתכם לקבוצה שמניעה את המהלך  אתם מוזמנים (מומחים ומתמחים לקראת סיום ההתמחות)  למלא שאלון קצר ולהשאיר פרטים >>> http://bit.ly/MirshamMumhim