שאלון התורנויות הגדול
סקר התורנויות הגדול
הסקר כלל 1224 משיבים ביניהם מתמחים (71% מהמשיבים), רופאים המחכים לתקן, סטאז'רים וסטודנטים לרפואה – כולם מבצעים תורנויות של 26 שעות בבתי החולים הציבוריים בישראל.
מהסקר עולה כי 76% מהמתמחים השיבו כי העומסים במחלקות ובמיון והמחסור בכוח האדם גורמים לעיכוב בטיפולים דחופים כמו צינתור דחוף, פעולה כירורגית דחופה או טיפול בחולה שמוגדר במצב קשה במיון.
מחסור בכוח אדם: 80% מהמתמחים מדווחים כי ישנו מחסור בכוח האדם במחלקות השונות במהלך תורניות של 26 שעות, ו-82% מהמתמחים השיבו כי הוספת מתמחים ברפואה דחופה (מיון, התמחות במצוקה) היו מקלים על העומסים במחלקות ומורידים עומסים מהמיון. עוד עולה מהסקר, כי ב-42% מהמחלקות ישנם תורני חוץ – כלומר, רופאים המתגברים את כוח האדם הרפואי אך אין להם תקן מתמחה.
עייפות ותפוקה: 88% מהמתמחים השיבו כי העייפות מובילה לירידה בתפוקתה במהלך התורנות במידה רבה. המשמעות על פי הסקר היא כי העייפות מביאה לכך שהמתמחים רואים פחות חולים בכל שעה, מה שמגביר את העומסים במיון ובמחלקות ומבצעים פחות פעולות וקצב העבודה יורד לאורך זמן.
ניתוחים בהתמחויות הכירורגיות– ממוצע של 1.4 ימים בשבוע בלבד
אחוז גבוה (92%) בקרב הכירורגים שהשתתפו בסקר השיבו, כי הם מנתחים בפועל פעם או פעמיים בשבוע לכל היותר: 5% מהאורתופדיים מנתחים יומיים בשבוע לכל היותר, 10% ממנתחי העיניים השיבו כי הם מנתחים יותר מיום אחד בשבוע בלבד ו-21% מהמתמחים לכירורגיה כללית מנתחים יותר מיומיים בשבוע בלבד.
עומסים ותקנים
המחלקות והמיונים בבתי החולים הציבוריים קורסים תחת העומס, התורים לניתוחים ארוכים, אבל מאות רופאים ממתינים לתקן ההתמחות. אוכלוסיית ישראל הכפילה עצמה בעשורים האחרונים, תוחלת החיים התארכה, ישנם מקצועות רפואיים חדשים וטכנולוגיות חדשות (אולטראסאונד, MRI וכו'), אך שיטת חישב התקנים מסתמכת על תקינת גולדברג משנת 1976 עליה נוספו תלאים על תלאים.
העומס פוגע במתמחים:
89% מהמתמחים שהשיבו על הסקר חוו וחווים במהלך ההתמחות פגיעות פיזיות ונפשיות: 23% דיווחו כי חוו פגיעות פיזיות כדוגמת פגיעה גרמית, פגיעה קרדיו-וסקולרית ועוד. 13% השיבו כי הם חווים הפרעה נפשית דוגמת דיכאון או חרדה, 20% דיווחו על הפרעה במחזור השינה. 21% דיווחו כי ההתמחות פגעה באורח החיים הבריא שלהם, הם מעשנים, לא עושים פעילות גופנית, סובלים מעודף משקל ותזונה לקויה.
13% מהמתמחים מדווחים כי הם חוו וחווים פגיעה חברתית או משפחתית, דוגמת גירושים, בתקופת ההתמחות. קרוב ל-10% מהעונים על הסקר טוענים, כי הם חוו את כל סוגי הפגיעות המצוינים. לציין, שוב, כי בסקר הקודם עלה כי 52% מהמתמחים מדווחים שנרדמו על ההגה לאחר תורנות וכ- 10% מהם מדווחים על תאונה (לינק).
משאלת הסקר לגבי הפגיעה במתמחים עולים דיווחים על כך שמתמחים ומתמחות חוו הפלות ולידות מוקדמות, פגיעה בחיי משפחה וגירושין, תאונות דרכים מסכנת חיים, דימומים בהריון במהלך התורנות ללא אפשרות להפסיק לעבוד, כאבי אגן ודלקות במפרק האגן, מיגרנות קשות, לחץ מצד ממונים לא להיכנס להריון, דיכאון ועוד.
מרכז ופריפריה
50% מהמתמחים בוחרים את ההתמחות שלהם במהלך הסטאז' ובאותה המידה, כ-50% את בית החולים בו ירצו להתמחות. כ-20% מבצעים את הסטאז' עצמו בבתי החולים שמוגדרים פריפריה / קטנים ובאותה המידה 20% היו רוצים להתמחות בפריפריה / בתי חולים קטנים.
המסקנה ברורה: הוספת תקנים לפריפריה, הוספת תמריצים לסטאז' בפריפריה והחזרת המענקים להתמחויות בפריפריה יסייעו למעבר מתמחים לפריפריה, ואם יש ספק – גם בפריפריה חסרים תקנים (כפי שמפורט בנייר עמדה בנושא תקנים – קישור)
